מהי ליכן סקלרוזוס?

ליכן סקלרוזוס היא מחלת עור שפירה (לא סרטנית) שיכולה להופיע אצל נשים בכל גיל, אפילו ילדות. המחלה משפיעה בעיקר על איבר המין, אך במקרים רבים גם העור סביב פי הטבעת יהיה מעורב. 

ב-20% מהמקרים, ליכן סקלרוזוס תופיע גם באזורים נוספים על פני העור – על פני הצוואר, בית החזה, ידיים או הרגליים. 

כמה נפוץ ליכן סקלרוזוס?

ליכן סקלרוזוס יכול להופיע בכל גיל, אך נוטה להופיע בשני שיאים: בנות לפני גיל הווסת או נשים לאחר גיל המעבר. זהו אחד המצבים השכיחים ביותר המטופלים במרפאות לדן ועריה. השכיחות האמיתית לא ידועה, אך ההערכות הן סביב 1 ל-30 בנשים מבוגרות, 1 ל-59 מהנשים בכל הגילאים, וכאחת מכל 300-1000 מכל מי שהופנה למרפאת עור.

מה גורם לליכן סקלרוזוס?

הסיבה לליכן סקלרוזוס אינה ידועה, אך התיאוריה נעה בין תגובה אוטואימונית (בה מערכת החיסון של האישה תוקפת את עור הפות) לבין תגובה אוטואינפלמטורית (היווצרות של דלקת ללא חיידק או וירוס חיצוניים). ליכן סקלרוזוס אינו מדבק ואינו יכול לעבור לבן/בת הזוג או לאיזור אחר בגוף.
מחלת העור גורמת לכך שהעור הפגוע מאבד אלסטין, חומר האחראי על גמישות העור, ובמקביל  עולה כמות הפיברין, חומר הגורם לרקמה להתעבות ולהיות פחות אלסטית. 

ליכן סקלרוזוס עשוי להיות קשור למצבים אוטואימוניים אחרים כגון ויטיליגו (כתמים לבנים על העור, vitiligo) או מחלת בלוטת התריס. ישנה גם נטייה תורשתית בחלק מהמקרים.

מה התסמינים לליכן סקלרוזוס?

רוב הנשים יחוו גרד עז סביב הפות ופתח הנרתיק, אך חלק מהנשים יתלוננו על שריפה או צריבה או עקצוץ או כאבים מקומיים. לפעמים נשים כלל לא יחושו את המחלה ביומיום (10-15% ללא גרד כלל), אך יפנו לבדיקה עקב תלונה של כאבים ביחסי מין או דימום לאחר יחסים. לא נראה שיש קשר בין עוצמת הגרד של המטופלת לבין מידת השינוי בעור באזור הפגוע, ובחלק מהנשים אין תסמינים כלל.

עור המושפע מליכן סקלרוזוס נראה מקומט, דק ולבן (דומה במראהו לנייר טישו). אזורים מושפעים מופיעים לעתים קרובות בצורת "פרפר" או "חור מפתח". אם האזור האנאלי מעורב, יכולה להיות צורה "דמויית 8" לעור הבהיר. מכיוון שהרקמה הופכת דקה ושברירית, גירוד מתמיד עלול לגרום לחבלות או פצעים.

נשים עם ליכן סקלרוזוס שאינו מטופל לתקופה ממושכת עלולות לגלות שהשפתיים הקטנות מסביב לפתח הנרתיק מתחילות להתכווץ ולהיעלם. עור מעובה עלול לכסות את הדגדגן, דבר שעלול להפריע לתפקוד מיני והנאה.

כיצד מאבחנים לליכן סקלרוזוס?

האבחנה בעיקרה היא קלינית, לפי מראה אופייני ותגובה מספקת לטיפול. לעומת זאת, במידה ואין תגובה מספקת, ניתן להשתמש בביופסיה כדי לאשר את האבחנה ולקבוע את הטיפול הנכון. ביופסיה, במהלכה נלקחת פיסת עור קטנטנה, יכולה להתבצע בקלות בחדר הבדיקה, גם תוך שימוש הרדמה מקומית. עם זאת, ברוב המקרים ואין צורך בביופסיה וניתן להסתפק באבחנה הקלינית.

כיצד מטפלים בליכן סקלרוזוס?

ליכן סקלרוזוס היא מחלת עור כרונית. היא אינה חולפת מעצמה, ואין תרופה שתגרום לה לחלוף. לאור זאת יש צורך בטיפול ממושך וקבוע, בתחילה בטיפול יומיומי עם משחת סטרואיד חזק, אך בהמשך ניתן לרדת במינון ולהגיע למינון אחזקתי בלבד, לאחר שהסימפטומים החמורים חולפים. 

תופעות הלוואי האפשריות של המשחה כוללות גירוי בעור, פריחה וזיהומים משניים למשל בפטריה. לאור זאת ההמלצה היא למרוח שכבה דקיקה ביותר, ולא יותר ממה שמומלץ על ידי הרופא/ה המטפל/ת. מומלץ למרוח את המשחה בשכיבה על מנת להגיע לכל האזורים הרלוונטיים, וכן מומלץ להיעזר במראה בפעמים הראשונות על מנת לוודא שמכסות את כל האזור הפגוע עם ציפוי דק. בשימוש נכון, אינך אמורה להיות מסוגלת לראות או להרגיש את התרופה. 

אמנם תחת הטיפול ישנה הקלה משמעותית, אך כאמור מדובר במחלה כרונית שאינה חולפת, ולכן התסמינים עלולים לשוב כאשר התרופה מופסקת. עבור חלק מהנשים, ליכן סקלרוזוס עשוי להעלם במהלך ההיריון, רק כדי לחזור לאחר הלידה. בילדות, מדובר במצב העשוי להיעלם לצמיתות עם תחילת ההתבגרות, אך בחלק המחלה תימשך גם לאחר מכן ולכן חשוב להיות במעקב. 

למה כדאי לשים לב?

רוב הנשים מגלות שהתסמינים משתפרים באופן דרמטי עם הטיפול, ובמקרה זה הגרד נעלם. עם זאת, חשוב מאוד להמשיך במעקב קבוע אצל רופא/ת הנשים לאור זאת שמדובר במחלת עור כרונית, שעלולה להחמיר ולהתקדם: עלולה לגרום להצטלקות של עור הפות, עם הופעת כאבים ביחסי מין ופגיעה בתפקוד המיני, וכן במקרים בודדים עלול להתפתח גידול סרטני מקומי באזור הפגוע. 

לכן יש צורך בהמשך טיפול קבוע על מנת להפחית ולמזער את הסיכונים הללו, וחשוב לזכור שאין להפסיק טיפול תרופתי ללא יעוץ רפואי קודם לכן.