מהו זיהום בקנדידה (פטריה)?
קנדידיאזיס נרתיקי, הידוע בשמו כקנדידה או פטריה, הוא מצב לא נוח שבו פטריות הקיימות באופן טבעי בנרתיק, מתרבות יתר על המידה וגורמות לגירוי בפות, גירוד, צריבה ולפעמים שינויים בהפרשות הנרתיק. סוג הפטריות הנפוץ ביותר בתרבית הוא קנדידה אלביקנס (Candida albicans).
מה גורם לקנדידה/פטריה בנרתיק?
פטריות קיימות וגדלות באופן טבעי בנרתיק. מסיבה שאינה ידועה, פטריות אלה עשויות להתרבות ולגדול באופן שגורם לתסמינים. בדרך כלל מערכת החיסון מגנה מפני גדילה זו, אך לעיתים מערכת החיסון נפגמת מכל מיני סיבות, דבר שעשוי לתרום לבעיה.
זיהום בקנדידה אינו זיהום המועבר במגע מיני, אך הוא עלול להתרחש בעקבות פעילות מינית, אצל חלק מהנשים יותר מאשר אצל אחרים. כיום ידוע שישנן נשים הסובלות מנטייה גנטית לכך.
מצבים אחרים הקשורים לתדירות גבוהה של זיהומי קנדידה הם:
כמה נפוץ זיהום בקנדידה/פטריה?
סקר שנערך לאחרונה בקרב 6,000 נשים מחמש מדינות אירופה ומארצות הברית מצא 30-50% מהנשים סבלו מזיהום בקנדידה לפחות פעם אחת במהלך חייהן. יותר מחמישית מהנשים שחוו זיהום בקנדידה, דיווחו גם שחוו לפחות 4 זיהומים במשך שנה. עקב אבחון עצמי שלא דווח וגם בגלל אבחון שגוי (שהתפספס), יתכן שהמספרים האמיתיים אף גבוהים יותר.
מכיוון שפטריות משגשגות בסביבה עשירה באסטרוגן, זיהום בפטריה נפוץ הרבה יותר בנשים בגיל הפוריות מאשר אצל בנות לפני גיל ההתבגרות או אצל נשים לאחר גיל המעבר שאינן משתמשות בתכשירי אסטרוגן.
אילו בדיקות מאשרות את אבחנת קנדידה או פטריה בנרתיק?
בדיקה של דגימה תחת מקרוסקופ יכולה לאשר את האבחנה במשרד הרופא/ה תוך דקות.
בדיקת תרבית שניתן לבצע אפילו אצל רופא/ת משפחה תזהה גם שמדובר בקנדידה, וגם את הזן הספציפי של הקנדידה. התוצאה של בדיקה זו מגיעה בדרך כלל תוך 2-3 ימים.
מה התסמינים של קנדידה/פטריה בנרתיק?
סימן ההיכר של זיהום בקנדידה הינו הגרד. תסמינים אחרים כוללים גירוי, צריבה, כאב, יובש, כאב עם מתן שתן או כאב במהלך יחסי מין. עור הפות והנרתיק עלול להפוך לאדום ובצקתי. יתכנו גם סדקים בעור. נשים מתארות לעתים קרובות הפרשה סמיכה, לבנה וגושית (כמו גבינת קוטג'), אך ייתכן ולא יהיה שינוי בהפרשות, או שהוא עשוי להיות דליל ומימי.
האם סביר להניח שאם יש לי גרד והפרשות מוגברות אז יש לי קנדידה/פטריה?
ממש ממש לא! פחות מ-50% מהנשים שיש להן גרד בפות סובלות מזיהום בקנדידה!
ישנם מצבים רבים שיכולים לגרום גרד בפות. מחלות עור הפות והנרתיק כגון ליכן סקלרוזוס או ליכן סימפלקס, דלקת עור ממגע, אקזמה, פסוריאזיס, הרפס או אטרופיה נרתיקית הן כמה דוגמאות.
שינויים בהפרשות ללא גירוי, גירוד, צריבה או ריח בולט עשויים להיות נורמליים וקשורים למחזור החודשי או לשימוש בגלולות למניעת הריון או התקן תוך רחמי.
כמה אמין זיהוי עצמי של קנדידה/פטריה?
לאחר שנשים סבלו מזיהום קנדידה אחד או שניים שאובחנו כראוי, הן עשויות לזהות זיהום כזה בעצמן, אם התסמינים חוזרים בדיוק באותו אופן. עם זאת, חשוב מאוד להיות בטוחה באבחנה הנכונה. ניסיונות חוזרים לאבחון עצמי וטיפול עצמי עשויים להאריך ולהחמיר תסמינים שאינם באמת קשורים לקנדידה. אם נסיון לטיפול עצמי לא פתר את הבעיה, צריך לקבוע תור לרופא/ה.
מה הטיפול לקנדידה/פטריה?
טיפול באמצעות אורח חיים והיגיינה נכונה חשוב כמו טיפול תרופתי, ועשוי למנוע הישנות:
זיהום קנדידה פשוט המופיע מידי פעם ולעתים רחוקות (90% מהמקרים) בדרך כלל מגיב היטב לתרופות נגד פטריות נרתיקיות ללא מרשם. התרופות האלה מגיעות בקרמים נרתיקיים או נרות. תרופות נרתיקיות אלו בטוחות בהריון.
טיפול פומי בפלוקונאזול (fluconazole במרשם) היא כיום תרופת האנטי-קנדידה המומלצת ביותר, בגלל הנוחות שלה. עבור זיהום שמרים לא מסובך, שמתרחש מדי פעם, 150 מ"ג חד פעמי דרך הפה זה כל מה שצריך. זה עשוי לקחת עד 48 שעות כדי שהתרופה הזו תעבוד (אותו זמן שלוקח לקרמים והנרות לעבוד). התרופה נשארת בגוף 72 שעות, אז אין צורך במינונים נוספים במשך זמן זה. תרופה זו אינה מומלצת בהריון.
בנשים שסובלות מקנדידה חוזרת או קנדידה שאינה אלביקנס, או בנשים עם סוכרת לא מאוזנת או הריון, ניתן לרוב טיפולים ממושכים יותר, ואף ניתן להוסיף טיפול מניעתי בעת הצורך.
